זוגיות רבת-משתתפים

מכירים את כל הבדיחות האלה על חותנות וחמיות? 

יודעים למה יש כל כך הרבה כאלו? כי הומור היא דרך נפלאה של כולנו  להתמודד עם אחת מהסיטואציות המורכבות ביותר הקיימות בזוגיות – ההורים שלו וההורים שלה.

"אני לא יכולה לסבול את האמא שלו, היא לא משחררת, היא חושבת שהיא יודעת הכל, היא כל הזמן מתערבת"

"ההורים שלה ממש חרדתיים, הם הורסים את הילדים שלנו, בגללם הם יהיו גם כאלה חרדתיים"

ועוד ועוד דוגמאות. המתח כל הזמן נמצא שם מאחורי הקלעים, אורב בשקט ומחכה להזדמנות להתפרץ. את ההופעה ה"מרהיבה" ביותר שלו, אנחנו פוגשים בזמן  שהזוג נקלע למשבר- אז, הכל צף ועולה על פני השטח, והתחרות והאיבה הסמויות שהיו מוסתרות, תופחות ועולות והופכות לגלויות. כי מובן מאליו שהורים מצדדים בילדיהם מול כל אדם אחר, מה שפחות טבעי בסיטואציה, הוא, שלפעמים, דווקא הצידוד הטבעי הזה, הוא זה שיכול לשמש חומר בעירה למרבית המריבות הזוגיות, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף או מרומז.

לא מערבים הורים – זוכרים את המשפט הזה מהילדות? הוא תקף גם בבגרות

הורים עשויים להיות מעורבים בסיטואציות שונות בחיי בני זוג, בין אם הם בתחילת הדרך (למשל – כשאחד מזוגות ההורים הוא בעל אמצעים פיננסיים רבים יותר, והוא מסייע לזוג במימון החתונה, ברכישת הדירה וכן הלאה) או בהמשכה, בעזרה שוטפת עם הנכדים, (בין אם במעורבות עקיפה או במעורבות ישירה). למעשה, משפחה מורחבת המנהלת ארוחות ואירועים משותפים עלולה להוות כר פורה וטעון למדי של רגשות שונים, בין אם מצד בני הזוג עצמם ובין אם מצד ההורים שבתמונה. קל מאד ליפול ל"פנקסנות" משפחתית של "אמא שלך עשתה לי ככה" או "ההורים שלך לא עוזרים לנו מספיק כמו ההורים שלי", ומשם, הדרך לזוגיות במשבר עלולה להיות סלולה וקצרה.

דבר אחד שחשוב לדעת, הוא, שבעוד את ההורים (שלך ושלו / שלה) אין באפשרותכם לשנות, אתם יכולים לשנות את ההתייחסות שלכם, ביחד או לחוד, למה שאומרים או למה שעושים, באופן כזה שהוא לא יפגע בקשר ביניכם.

לדוגמה, ישנם מעט מאד הורים שאין להם ביקורת על הדרך שבה אתם מגדלים את ילדיכם. ניתן לתלות זאת בפערי הדורות, בגישות חינוך שונות, או בכל גורם בין-דורי אחר, אבל העובדה היא שאתם מנסים לגדל את הילדים לפי השקפותיכם ולפי שיטת החינוך שלכם, וההורים מתערבים, בין אם בביקורת ובין אם במעשים.

הנה מספר טיפים קטנים ומעשיים להתמודדות עם הסיטואציה:

בראש ובראשונה, חשוב לזכור, שהביקורת הזו, גם אם היא מובעת לעיתים בצורה בוטה ולא נעימה, מגיעה ממקום טוב, ממקום של אהבה ואכפתיות. הרי ברור לכם שהם אינם רוצים לפגוע לא בכם, הילדים שלהם, ולא בנכדיהם, נכון?

כך שאל תבטלו את דעתם או תזלזלו בה, ומאידך, גם אל תכנסו למקום של מגננה, שאליו, קל מאוד להחליק באין משים. אמרו "תודה רבה" יפה וזכרו, שמה שהתאים להם, לא בהכרח נכון גם לכם.

תפסיקו לראות דגלים אדומים אוטומטיים, תזכרו שהמטרה שלכם לשמור על מערכת יחסים טובה איתם  ושהכוונה שלהם היא טובה. נכון, קשה מאד להישאר רגועים וקרי רוח כשאתם חשים תחת זכוכית מגדלת בוחנת כל הזמן, אבל בהחלט אפשר.

הקשיבו להם, יש מצבים שהם אומרים לפעמים, דברי טעם שמתאימים לכם, אל תשללו אותם מראש, רק כי נאמרו או הוצעו על ידם. 

והחשוב מכל –

לעולם (אבל לעולם!) אל תשתמשו בהורה (שלך או שלו / שלה) על מנת לנגח את בן או בת הזוג שלכם. כבדו האחד את דעת השנייה, תקשרו ביניכם כמו מבוגרים, אתם לא זקוקים לתגבורות מבחוץ (בטח שלא תגבורות "הוריות") כדי לנהל את הדיונים, ואפילו את הוויכוחים שלכם. אתם אנשים בוגרים, הורים בעצמכם – קחו על עצמכם את האחריות לחייכם, לזוגיות ולמשפחה שלכם.