מה עושים כשמרגישים תקועים במערכת יחסים?

תחשבו שנית, יתכן ואתם מפספסים פה עניין חשוב. הנה מספר נקודות ששווה לשקול

אבל לפני הכל… איך תדעו, שמערכת היחסים שלכם מקרטעת?

• אתם מרגישים שאתם בזוגיות משעממת, אתם מתמודדים עם אותן בעיות במשך שנים, וזה משנה כמה ניסיתם לדבר על זה, הן לא משתנות. אולי יתכן שכבר ויתרתם מתוך המחשבה, שהמצב אולי "ישתנה מעצמו?"
• חוסר התקשורת ברור ומכאיב ויוצר זוגיות במשבר, אתם מרגישים רחוקים, אבל זה כבר לא משנה לכם, כיוון שאתם מרגישים מועקה רק מהמחשבה של "לעבוד על היחסים"
• אתם מרגישים שאתם בזוגיות לא בריאה, יש המון מאבקים והמילים, ש"נזרקות לאוויר", דוקרות כמו סכין, גם בתקופות של רגיעה ושלום ביניכם אותן המילים עדיין ממשיכות להכאיב.
• קיימת תחושה, שבן הזוג מנסה "לתקן" אתכם, אתם נפגעים, ומשדרים "עסקים כרגיל" אך בפנים מרגישים, שזה "לא בסדר".
• ריבים בזוגיות- בלהט הרגע, כשוויכוח מתקלח נאמרים דברים קשים, לאחר מכן כל אחד מהצדדים חש חרטה ובושה מחוסר השליטה שהפגין.
• אתם לא אוהבים את עצמכם במערכת היחסים הזאת, אתם גם לא אוהבים את מי "שהפכתם להיות", חשים מדוכאים, לא ממומשים, חרדים וכועסים, יתכן ואף מתגנבת לה תחושה של אשמה, כיוון שמבחוץ נראה שהכל טוב ויפה, אך מבפנים ישנה אומללות איומה.
• בתחילת הדרך עוד הבנתם את בני הזוג שלכם, אבל כיום ישנה תחושה של זרות וניתוק, אתם לא ממש יודעים, אם יש לאן להתקדם מהמצב הקיים.
• לפעמים נראה כי יהיה קל יותר להתחיל מחדש עם מישהו אחר אבל מערכת היחסים שלכם אינה מאופיינת בניצול ואלימות ולכן משהו בפנים אומר, שאולי כדאי לתת לזה סיכוי נוסף
• או שאולי מצאתם את עצמכם אומרים משפטים כמו: בעלי מדבר אלי לא יפה, בעלי לא אוהב אותי יותר, בעלי לא חושק בי, בעלי אמר, שהוא לא נמשך אלי או אשתי לא מחבקת אותי, אשתי לא מספקת אותי, אשתי לא מוכנה לשכב איתי, אשתי לא מוכנה לרדת לי, אשתי לא סופרת איתי, אשתי ואני לא מדברים

אם התחברת לאחד או יותר מהמשפטים, אז כנראה שמשהו באמת לא תקין במערכת היחסים. אז מה עושים?

41%  מהנישואים הראשונים מסתיימים בגירושין, אבל לא מהסטטיסטיקה צריך להיות מודאגים

בוודאי גם אתם מכירים את הסטטיסטיקה שכמעט מחצית מהנישואין הראשונים מסתיימים בגירושין, אבל ידעתם שגם 60% מהנישואים השניים, ו70%  מהנישואים השלישיים מסתיימים באותה תוצאה?  זה בוודאי מפתיע אתכם אבל לא אותי, שנים שאני עובדת עם זוגות ושומעת את אותה טענה "הצד השני אשם" ושהם יכולים למצוא "מישהו טוב יותר" אבל יש רק פרט אחד שהם מפספסים… את המכנה המשותף של מערכת היחסים שלהם הם לוקחים למערכת היחסים החדשה שלהם את "עצמם"

וכך גם אתם.

זה לא משנה עם איזה בעיות אתם מתמודדים במערכת היחסים הנוכחית שלכם, כיוון שאותם אתגרים יהיו חלק ממערכת היחסים החדשה שלכם, גם אם היא כוללת שותף או שותפה אחרים. וזה בגלל שאתם לוקחים אתכם את אותם הדפוסים ממערכת יחסים אחת לשנייה, ולכן עלולים לשוב על אותן טעויות – וזה לא משנה מי עומד ממול. ובמילים אחרות, הדרך היחידה לחוות אושר ושלווה במערכת יחסים היא בהפניית הקשב והמבט פנימה כדי לפתור את העניינים שלכם שאיתם הגעתם למערכת היחסים שלכם.

תבינו, השינוי לא מגיע מבחוץ, לא משותף או שותפה חדשים ולא משום נסיבות חיצוניות אחרות. גם אם נראה כי ההתחלה החדשה נראית אופטימית, זה ממש לא מבטיח, שתחושת "התקיעות" לא תשוב על עצמה- כל עוד דפוסי החשיבה, רמת הערכה עצמית והקשיים האישיים נותרים בלתי פתורים.

מה המתכון למערכת יחסים שמשתבשת וכיצד מיקוד פנימי מסייע בשינוי הסגנון התקשורתי שלכם?

• ציפיות בלתי הגיוניות, הנוגעות להתנהגותו של הצד השני.
• "בטח טעיתי בבחירה"
• "הוא אדיוט"!
• "היא מתייחסת אלי רע"!
• "אם רק הוא היה יכול להשתנות עוד היה לנו סיכוי"
• "אני במקום אחר מהבן/ת זוג שלי"

אלו הצהרות רווחות למדי, ואולי אף אמרתם אותן לעצמכן…אך להצהרות אלו יש מכנה משותף אחד: הסרת האחריות האישית והאשמת האחר בבעיה. העניין הוא שבכל אחד מהצדדים יש "עניינים לא פתורים" והם למעשה ממשיכים "להשליך" את אותם עניינים פנימיים או ציפיות על הצד השני, כך ששני הצדדים למעשה אחראים על "הנשמת הבעיות" ו"השארתן בחיים".

לדוגמה: כאשר צד אחד לוקח אחריות מלאה על ההתנהלות הפיננסית בעוד הצד השני נותר כמעט ללא מקום להחליט בנושא. כל עוד הצד "המוקטן" לא מדבר, לא משתף, שהוא לא משלים עם המצב הזה ולא "עומד על שלו" הוא למעשה תורם לדינמיקה של שולט-נשלט. רק כאשר שני הצדדים מבינים את תרומתם להיווצרות הבעיה הם יכולים ליצור דו שיח, הנוגע לשורשי הבעיה במטרה לסיים אותה.

אבל הנה משהו שהולך להפתיע אתכם, שני אנשים יכולים לקלקל מערכת יחסים, אבל מספיק צד אחד בלבד בשביל לתקן אותה.

זה מאוד מפתה לומר, שהצד השני הוא המקור לבעיה, והדברים יסתדרו אם הוא או היא ישתנו, אם ישנה בעיה במערכת היחסים שלכם, אתם צריכים לבחון גם את הצד שלכם, בעיקר כאשר אתם בטוחים שהאשמה מוטלת על הצד השני.

כאשר אדם בוחר להתבונן באומץ על הנושאים שמעכבים אותו ומביאים לכך שהוא משחזר דפוסים ממערכות יחסים שונות הוא מפסיק להיות קורבן של מערכות יחסים ולמעשה מביא לסיום הדינמיות הפוגענית, שמאפיינת מערכות יחסים אלו.

אילו נושאים לא פתורים מועברים ממערכת יחסים אחת לאחרת?

על אף שכל מערכת יחסים היא ייחודית בפני עצמה, קיימים מספר נושאים משותפים בין מערכות יחסים שונות. אם אתם נמצאים במערכת יחסים "שאינה עובדת" רוב הסיכויים, שהאשמה לא טמונה בבעיות פיננסיות, העדר שליטה בכעס, אי התאמה בצורך המיני, גם לא בגלל שהצד השני לא מוכן להשתנות או שצמיחתם והתפתחתם לכיוונים שונים – מתחת לפני השטח נמצאת הסיבה האמיתית למריבות ולתככים- הצורך בשליטה.

יתכן ואתם מדמיינים סוג מסוים של שליטה, אבל אני מדברת כאן על שליטה מסוג אחר, שליטה יכולה להתפרש כדומיננטיות, ניצול, בריונות וקנאה, אבל היא יכולה גם להמיר את "צורתה" למקום אכזרי יותר- והוא פגיעה בנקודה הרגישה ביותר של בן הזוג.

אבל רגע תנו לי להסביר…

כולנו מחפשים לשלוט. למדנו זאת עוד בימי הילדות, כאשר הרגשות הציפו אותנו, גם אם גדלנו בבית תומך וחם, רובנו חוו סבל באופן כזה או אחר כילדים- שברון לב, כאב, אובדן, כעס, אכזבה- זה קרה, ואנו היינו קטנים מדי כדי לנהל את זה, הרגשות הפחידו אותנו, וניסינו לפעול בדרכים שונות כדי להביא לשיפור ההרגשה. חלקנו בחרו במרד- כי אולי בדרך זו ניתן היה לקבל את תשומת ליבם של ההורים. חלקנו בחרו להשתלב ולהתערות בסביבה בתקווה "שהתנהגות טובה" תביא איתה ביטחון, אהבה ויציבות. אך אין זה משנה באיזו דרך בחרנו, כיוון שבחרנו בה על מנת להימנע מכאב ולהרגיש אהובים.

הדרכים הללו כבר לא משרתות אותנו כאנשים בוגרים. הבעיות במערכות היחסים הבוגרות שלנו צצות כאשר אנו דבקים באותן התנהגויות אוטומטיות, שסיגלנו לחיינו בשנות הילדות. ישנם אנשים המתבגרים ונעשים קנאים ותובעניים בנוגע לזמן שהם רוצים לבלות עם האנשים הקרובים אליהם, בדרך הזאת, הם סבורים, שישיגו שליטה. האחרים הופכים "לאנשים מרצים" ומתעלמים מהצרכים האישיים שלהם במטרה להימנע מדחייה, ויש את אלו הנוקטים בביטול עצמי מוחלט, כיוון שהם סבורים שאם יעשו זאת אנשים יאהבו אותם וירצו לשהות במחיצתם. בדרך זו הם למעשה אף פעם לא מבטאים את אשר על ליבם, אלא נוקטים בנחמדות כדי להשיג אהבה- וכאן השליטה שלהם באה לידי ביטוי. ואם לסכם את העניין, הרי שמאחורי כל פעולה המכוונת לאג'נדה מסתתרת השליטה- אם אעשה פעולה מסוימת, אקבל את הדבר שאני רוצה והדבר הזה הוא הצורך בלהיות נאהב, מוגן ורצוי. רק חשוב להבין ששום שיפור בזוגיות לא מושג בדרך הזו. להפך.

האם ניתן לשקם את ההערכה העצמית?

פעמים רבות, אנו צריכים להרגיש, שמישהו זקוק לנו, ולכן כל עוד הוא זקוק לנו הוא לעולם לא ידחה אותנו. הצורך הזה מביא אותנו למצב שאנו נמצאים בעשייה שלא נגמרת, זו עשייה שמשאירה אותנו "עסוקים" ומרחיקה מאיתנו מחשבות לא רצויות בנוגע למערכת היחסים: שאולי למרות הכל אנחנו לא רצויים או אהובים? שיקום ההערכה העצמית מתחיל בכך שניתן לנתק את התלות בדמות "הטיפולית" שיצרנו כדי לקבל אהבה, ושניתן לקבל אהבה גם אם לא נהיה "טיפוליים" ו"דואגים", כמובן, שהדבר דורש הבשלה מסוימת אבל כמו שאני תמיד אומרת, הכרה במצב היא צעד משמעותי לשינוי.

 איך לשקם את מערכת היחסים הנוכחית?

זה אפשרי בהחלט לחוות מערכת יחסים נפלאה, גם אם עכשיו מערכת היחסים שלכם מקרטעת וגם אם מעולם לא חוויתם מערכת יחסים טובה. כולנו מתנהגים באופן מסוים בשל סיבות טובות, חלקן נטועות עמוק בתוך מערכות היחסים של ההורים שלנו. זו גם הסיבה שאני תמיד אומרת, שמערכות יחסים הן הדוקטורט של הצמיחה האישית. כשהדברים הופכים למאתגרים, זה לא אומר שאתם במערכת היחסים הלא נכונה, (אלא אם כן מדובר פה על מערכת יחסים אלימה פיזית ורגשית)  דווקא האתגרים העולים מהווים הזדמנות לרפא את אותן אמונות שגויות ודפוסי התנהגות מהעבר, שהורסים את מערכות היחסים הבוגרות. מי שמוכן לפגוש את האמת הפנימית שלו ולהתבונן בהתנהגות שלו ממקום לומד יפיק תועלת רבה מתוכנית הדגל שלי, קורס זוגיות אונליין, ומי שרוצה לשמוע קצת יותר מוזמן לעקוב כאן ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק הפרטית "מועדון הזוג המתמיד", שם יפגוש באנשים אמיצים, שבחרו להביט לאמת בעיניים ולשפר קודם כל ולפני הכל את מערכת היחסים שלהם עם עצמם כדי להישאר מאושרים המערכת יחסים לאורך שנים.